דניאל היה בן אדם שפשוט ראה אנשים. הוא היה קשוב, רגיש, ותמיד נותן מעצמו בלי לחשוב פעמיים ובלי לצפות לכלום בתמורה.
אני זוכרת פעם בסופר, כשעמדה לפנינו אישה שלא הצליחה לשלם על הקניות שלה לילדים הוא פשוט שילם בשקט, בלי לעשות עניין, ואז גם דאג לקחת אותה הביתה. זה היה דניאל.
הוא אהב את החיים בפשטות, להתאמן, לשתות בירה, להיות עם האנשים שהוא אוהב. היה לו כלב קטן בשם טימון, והוא היה מלא שמחת חיים וטוב.
דניאל גם היה גיבור. למרות שקיבל פטור מהצבא, הוא נלחם כדי להתגייס.
ברגעים הכי קשים, גם כשהיה פצוע ירי, הוא סירב לברוח ובחר להישאר ולהילחם כי הוא האמין שצריך, ושאם לא הוא אז מי.
היינו יחד יותר משנתיים, והוא היה אהוב ליבי.
הוא חסר לי כל יום, אבל גם נשאר איתי בכל מה שהוא היה.
