ליאור נולד בהרצליה, בנם של יפית וירון ואח לעמרי.
ליאור היה ילד מאוד מיוחד, יפה מבפנים ומבחוץ. ילד שאי אפשר היה שלא להתאהב בו. ליאור בלט בחוכמתו, באופטימיות שלו, בחיוך שלא ירד מפניו, בחוש הומור, בצניעות, ביכולת הייחודית שלו להיות אדם וחבר טוב, לעזור תמיד ולהיות אהוב על כל מי שהכיר אותו.
כבר מגיל קטן ליאור היה ילד ספורטיבי. התחיל בחוג ספורט ובהמשך התאמן מספר שנים בג'ודו ולאחר מכן שיחק כדורגל מספר שנים בהפועל הרצליה, כאשר כדורגל תמיד הייתה אהבתו הגדולה.
ממש לפני הצבא, ליאור היה בתנועת חמש אצבעות, שהיתה חלק משמעותי עבורו, תנועה המשלבת אימונים כהכנה לשירות קרבי וגם שמה דגש על ערכים, ביטחון עצמי, עזרה לזולת ועוד.
ליאור למד בתיכון היובל בהרצליה, במגמת פיזיקה ומערכות מידע והצטיין בלימודיו. ליאור מאוד רצה להיות לוחם בגבעתי והתגייס באוגוסט 2022 לחטיבת גבעתי וביצע מסלול להכשרת לוחמים, שבסופו הגיע לגדוד צבר.
ליאור היה הקטלן (המקלען בנמ"ר), לוחם מצטיין, מקצוען ומיומן, מלא מוטיבציה וחדור מטרה.
לאורך שירותו הצבאי ליאור השתתף באירועים מבצעיים שונים ולקח חלק חשוב בהגנה על מדינת ישראל ואזרחיה. חבריו מספרים על רצונו הרב לתרום למדינה בכל דרך ועל כך שביצע כל משימה במסירות רבה.
גם בצבא, ליאור היה מאוד אהוב ושמענו מהרבה שהוא היה החבר הכי טוב שלהם.
כמה ימים לפני האסון, ליאור אמר לנו טלפונית, שהמפקד ביקש שהנמר שלו ייכנס בכניסה הראשונה לעזה כי מאוד סומך עליו ועל הצוות שאיתו. גם במלחמה ליאור היה חדור מטרה, לא ראה בעיניים ואמר לנו שהוא מחכה כבר להיכנס לעזה, "לעשות איקסים" ולהגיע הביתה בשלום.
שמענו שהוא ״עשה לא מעט איקסים״, אך לצערנו הרב מאוד, הוא לא חזר הביתה בשלום….
האופטימיות שאפיינה את ליאור, הייתה גם במלחמה, הוא תמיד הרגיע את כולם ולא חשב שיקרה משהו. ליאור נפל במלחמת חרבות ברזל, בקרב בעזה באירוע הנמר, בתאריך 31.10.23. אירוע בו הוא נפל עם עוד 10 מחבריו.
