בשעה 6:29 בבוקרו של ה 7 באוקטובר, עת נפתחה מתקפת החמאס בעזה, היה גיא עם חבריו למחלקה במיגונית במחנה כיסופים. חייל צעיר, במחלקה הפיקודית בגדוד 51 של גולני, בסך הכול 10 חודשים עברו מיום גיוסו.

כאשר קיבלו הוא וחבריו דיווח על חדירת מחבלים לקיבוץ כיסופים הם לא היססו לרגע וחתרו מיד למגע. במשך יותר משלש שעות, תחת אש תופת ובנחיתות מספרית, נלחמו גיא וחבריו כנגד מחבלי החמאס בקיבוץ. הוא נלחם בחוד של הכוח, מתקדם בין החצרות והבתים, מול עשרות מחבלים, מפנה חבר שנפצע תחת אש, עד אשר כדור אחד פוגע בליבו ומכריע אותו.

גיא נולד בפאריס בעת שמשפחתו התגוררה שם
בעקבות לימודיו של אביו בבית הספר הצבאי – האקול מיליטר. הוא גדל בכוכב יאיר והתבלט מגיל צעיר בכושר מנהיגות, בחוש הומור מפותח, במחשבה יצירתית במיוחד וביצר הרפתקנות. הוא היה חניך נלהב בשבט הצופים שהיה לו כבית שני. גיא אהב לבשל, ניגן על גיטרה ופסנתר ובעיקר אהב ספורט אתגרי. מגיל צעיר אהב לגלוש במדרונות המושלגים בסנואבורד ואף חלם להיות מדריך סקי לאחר שחרורו. הוא אהב לטייל בשביל ישראל, בעיקר בנופים המדבריים של הדרום.

גיא היה סקרן ואוטודידקט ורכש במהלך חייו הקצרים ידע עצום בתחומי ענין רבים ומגוונים. אבל גיא אהב בעיקר להיות בחברת אנשים. הייתה לו יכולת מופלאה להתחבר לאנשים, להבין אנשים ולהשפיע עליהם. ״אין אחד שלא הכיר ואהב את גיא, כך סיפרו עליו חבריו״.

כשהתגייס לגולני, הקדיש גיא את כל כולו כדי להיות לוחם. במהלך הכשרתו הוא כתב יומן על חוויותיו ועל הערכים שחשוב לו לקחת מההכשרה.
וכך כתב:

״חברות אמיתית לא נמדדת כשנוח, היא לא נמדדת בכמה כיף ביחד והיא לא תלויה באורך הקשר. חברות נמדדת כשחרא, בחושך, כשמגעיל וכשלא רוצים. היא מדודה בכמה אתה מוכן לתת מעצמך למען חבריך גם אם זה יכניס אותך לסיטואציות קשות, רק מהמחשבה על לשפר את מצבו של חברך, להקשות על עצמך בשביל להקל על רעך״.

מסירות למען מטרה: בשבעת החודשים האחרונים כל שניה וכל יום עסקה בדבר אחד- להפוך אותי ללוחם.
בפעם הראשונה בחיי השקעתי את כל כולי במטרה אחת בודדה שהוצבה מולי. כל מד״ס, כל מור״ק, כל זמן מקצוע, כל מטווח וכל קילומטר במסעות. והיום המטרה הזו הושגה. הפכתי ללוחם. שבעת החודשים האחרונים והשגת המטרה סוכמו בטקס ובכומתה חומה, ואני מוכן להגיד שהיום היה אחד הימים המרגשים והמשמעותיים בחיי. לראות את המשפחה הגאה, החברים התומכים ובעיקר לקבל את הכומתה של אבא, הרגשה שלעולם חרוטה בליבי. היום הפך כל טיפת זיעה, כל שריר תפוס, כל יום מעייף למדרגות שהובילו אותי למטרה שלי״.

כך כתב וכך נהג.
גיא נהרג בקרב, בלחימתו ובגבורתו הציל את חייהם של רבים מתושבי קיבוץ כיסופים.

חניה בסביבת הבית והרחוב, ממול ישנה גם רחבת עפר.