גלעד אלמליח הי"ד.
גלעד למד והתחנך בישיבת חורב בירושלים לאחר מכן למד בישיבת ההסדר בשדרות , התגייס לשירות קרבי בנח"ל, ואחרי השירות חזר לעוד שנתיים של לימוד תורה בישיבה. לאחר מכן למד הנדסת בניין באוניברסיטת אריאל לסיים לאחרונה את התואר.
גלעד אהב בכל מאודו את עם ישראל ואת ארץ ישראל, ובפרט את ירושלים עיר אהבתו שבה גדל והוא היה מבחירי בניה.
גלעד היה בן מסור להוריו, אח ונכד אהוב, בעל אוהב לשיר ואב נפלא לחמשת ילדיהם, תמר (8) דוד (7), דניאל (5), ישי (3) ויונתן (8 חודשים).
גלעד היה תלמיד חכם, שקדן ומתמיד שאהב את התורה ועמל בה. הקפיד על קלה כבחמורה, וידע את ה' בכל דרכיו. קיבץ סביבו את חבריו ללימוד משותף, להעמקה ולחיבור לעם היהודי, למורשתו ולתורתו, והכל עשה בדרכי נועם וענווה הייחודיים לו.
גלעד היה בעל מידות נעלות, נהג בישרות יתרה, בחברות אמת, ברגישות מיוחדת, באכפתיות ובהשכנת שלום. היו לו חברים מגוונים מכלל המגזרים. היווה עוגן, כתף תומכת וכתובת לעצה בכל עניין לכלל חבריו השונים ולמשפחתו, והיה הרוח החיה בפלוגתו.
בחייו התנדב מספר שנים בקביעות עם ניצולי שואה והרבה לעשות מעשי חסד רבים ומגוונים שממשיכים להתגלות גם לאחר לכתו.
גלעד אהב, הקשיב ועזר לכל אדם שפגש בדרך ובפרט ל"אנשים השקופים". עשה זאת עם חיוך על הפנים, תמיד בשמחה ותוך נתינת תחושה טובה ונעימה.
גלעד ראה את עצמו שייך לכלל ישראל, לא פעל בעולם כאדם פרטי, וחי מתוך תודעת "הנני" לכל צורך קטן כגדול של עם ישראל.
נתינתו לעם ישראל הגיעה לשיאה כאשר מסר את נפשו למעננו. גלעד נפל בקרב גבורה בדרום לבנון, בשבת קודש פרשת בראשית כ"ד תשרי תשפ"ה.
מה7.10 הוקפץ גלעד למילואים ועשה למעלה מ250 עד נפילתו. גלעד יצא למשימה בשמחה וראה בכך זכות גדולה להיות שותף בהגנה על עם ישראל וארץ ישראל, בהחזרת הביטחון לתושבי הצפון ובהחזרת החטופים לביתם.
ציפה לישועה וצפה בה הולכת ונרקמת. כיוון אותנו להרים את המבט לראות כמה אנחנו מתקדמים לעבר ימים גדולים. האמין מאוד בתשובה, ובכוחו של המעשה הטוב הקטן לקדם ולהיות חלק מהבניין הגדול.
יהי זכרו המבורך נצור בליבנו לעד.
